שלבי חיים ומצבים מיוחדים
מיניות בגיל מבוגר: מה משתנה ומה נשאר
מחקרים מראים שרבים ממשיכים להיות פעילים מינית גם אחרי גיל 60. מה משתנה בגוף, איך תרופות ומחלות משפיעות ולמה גם בגיל מבוגר חשוב להגן על עצמכם מזיהומים.
5 דקות קריאה · עודכן ב־
מידע חינוכי כללי, שאינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
ככל שמדברים על מיניות, מדברים בעיקר על צעירים. אבל בני ובנות 60, 70 ו-80 אוהבים, נמשכים, מתאהבים ומתגרשים, ובדיוק כמו כולם גם שואלים: האם זה עדיין נורמלי שמשהו השתנה, ואיך מדברים על זה עם רופא/ה? כאן סיכום של מה שידוע ממקורות ציבוריים. המדריך אינו מחליף ייעוץ רפואי.
מה אומרים המחקרים על פעילות מינית בגיל מבוגר
מאמר בבולטין של ארגון הבריאות העולמי (2024) מסכם סקירה שיטתית: בין 30% ל-90% מהמבוגרים בני 60 ומעלה דיווחו שהם פעילים מינית. המחברים מסבירים שהטווח הרחב נובע בעיקר מהבדלים בהגדרה. הצעירים-מבוגרים (60 עד 69) דיווחו על פעילות רבה יותר מקבוצות מבוגרות יותר, אבל פעילות נמשכה אצל חלקם אפילו בשנות ה-90.
מה עשו אנשים? נשיקות וחיבוקים היו הנפוצים ביותר, אחריהם יחסי מין, והאוננות הייתה בין הנמוכים בדיווח. זו תזכורת שאינטימיות היא מגוון, וכפי שמתואר בהנאה בלי יעד, קשר טוב לא נמדד רק בחדירה או באורגזמה. כתבה של NBC News מצטטת סקר אמריקאי (AARP ואוניברסיטת מישיגן, 2018) שהעריך שכ-40% מבני 65 עד 80 היו פעילים מינית. זו עדות נוספת, לא מקור מרכזי.
חשוב לזכור גם את מגבלות הנתונים: לפי אותו מאמר, מבוגרים מעל גיל 70, אנשים עם מוגבלות או מחלה כרונית, דיירי מוסדות וקהילות להט״ב מיוצגים פחות במחקר. כלומר, המספרים אינם מספרים את כל הסיפור.
מה משתנה בגוף ובחיים
המאמר בבולטין מציין שינויים פיזיולוגיים שקשורים לגיל, כמו קשיי זקפה וירידה בסיכוך הנרתיקי, וגם מחלות וטיפולים שעלולים לפגוע בתפקוד המיני, למשל מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן הערמונית והשד, ותרופות ששייכות להם. אצל נשים, מכבי מסבירה שירידה באסטרוגן הופכת את רירית הנרתיק לדקה ופחות גמישה ומגבירה נטייה לזיהומים בדרכי השתן. מכבי ממליצה לפנות לרופא/ת נשים אם זה פוגע באיכות החיים. פירוט הפתרונות מופיע בגיל המעבר ויחסי מין.
על קשיי זקפה אפשר לקרוא בקשיי זקפה: סיבות נפוצות ומתי לפנות. מה שחשוב לזכור כאן: כדאי לא להסתפק ב״זה הגיל״ ולבדוק עם רופא/ה מה עומד מאחורי השינוי.
תרופות: מה כדאי לשאול
Harvard Health מונה כמה קבוצות תרופות שנקשרו לקשיי זקפה: תרופות לדיכאון, תרופות נגד כיבים, הרגעה ומשתנים; נוגדות היסטמין; נוגדות אנדרוגנים (בטיפול בסרטן ערמונית); תרופות אנטיכולינרגיות (למשל לשלפוחית רגיזה); וחלק מתרופות הסרטן. בין תרופות ללחץ דם, הסיכון נראה גבוה יותר עם משתנים וחוסמי בטא ונמוך יותר עם חוסמי אלפא, מעכבי ACE וחוסמי קולטן לאנגיוטנסין.
זיהומים בגיל מבוגר: הנתונים והסיבות
לפי כתבה של NBC News שעיבדה נתוני CDC לשנים 2012 עד 2022, בקרב בני 55 ומעלה שיעורי כלמידיה, גונוריאה וועגבת יותר מהוכפלו: עגבת עלתה בכ-7 מונים, גונוריאה כמעט פי חמישה, וכלמידיה יותר מפי שלושה. מאמר ארגון הבריאות העולמי מציין שבין 1990 ל-2019 נרשמה עלייה בשכיחות HIV בקרב מבוגרים באזורים רבים בעולם, ושימוש נמוך בקונדום תורם לכך.
מה מסבירים? NBC מביאה כמה סיבות: אנשים רבים התחתנו צעירים והיה להם בן/בת זוג אחד/ת עד גירושין או אלמנות, ולא חשבו על קונדום כי הריון כבר לא רלוונטי. חלק מהגברים המבוגרים מתקשים להשתמש בקונדום בגלל זקפה או מגבלה בתנועת הידיים. רקמת נרתיק אחרי גיל המעבר פגיעה יותר לקרעים, והמערכת החיסונית נחלשת עם הגיל. גם רופאים ורופאות מהססים לשאול מבוגרים על חיי מין, ומבוגרים נמנעים לעתים מלדבר על כך.
המשמעות: מי שמתחיל/ה קשר חדש אחרי גירושין או אלמנות כדאי שתדבר/י על בדיקות ועל קונדום, כפי שבגילאים אחרים. עיינו בקונדום: שימוש נכון ובבדיקות STI. מי שמתקשה להשתמש בקונדום מסיבות פיזיות יכול/ה לדבר על כך עם רופא/ה במקום לוותר על הגנה.
איך מדברים על זה עם רופא/ה
לפי המאמר בבולטין, שיחות על בריאות מינית עם מבוגרים אינן תכופות, אף שאנשי מקצוע רואים בהן נושא חשוב, ורבים מהמבוגרים רוצים שאיש/ת הצוות הרפואי הראשוני יעלו את הנושא בבדיקות שגרתיות. החסמים: סטיגמה, חשש שהבעיה תתייחס בביטול, וחוסר ידע של אנשי המקצוע. כשיש קשר אמון, קל יותר. לכן אין צורך לחכות שהרופא/ה יתחילו.
שאלות לחשיבה
- ״אני רוצה לדבר על משהו שמטריד אותי בחיי המין: [זקפה / יובש / כאב / חשק]. זה התחיל לפני [זמן].״
- ״התחלתי לקחת תרופה חדשה, והשתנה משהו בתפקוד המיני. האם זה קשור?״
- ״אני בקשר חדש. אילו בדיקות מומלצות לנו?״
ניתן להיעזר גם ברשימת ההכנה לביקור אצל הרופא/ה. אם המצוקה היא בעיקר רגשית או זוגית, כמו אחרי אבל או בדידות, ראו למי פונים. מידע ישראלי על הפניה לטיפול מיני לגילאים מבוגרים לא אימתנו, ולכן לא נפרט אותו כאן.
שאלות נפוצות
האם נורמלי שהחשק משתנה אחרי גיל 60?
כן, שינויים הם שכיחים: גורמים פיזיולוגיים, מחלות ותרופות משפיעים. לפי המקורות, שינוי לא אומר שהמיניות נעלמת, ולעתים אפשר לטפל או להתאים.
האם צריך להשתמש בקונדום אם אין חשש להריון?
כן, אם יש חשש לזיהומים מדבקים. הקונדום מגן גם מפני זיהומים ואינו רק אמצעי מניעת הריון. עלייה בשיעורי זיהומים בקרב בני 55 ומעלה תועדה בנתוני CDC לשנים 2012 עד 2022.
האם תרופות ללחץ דם יכולות לפגוע בזקפה?
יש תרופות ללחץ דם שנקשרו לקשיי זקפה, בעיקר משתנים וחוסמי בטא. לא כל מי שנוטל/ת תרופה כזו יסבול מכך. אל תפסיקו לבד, אלא דברו עם הרופא/ה.
מה עושים אם התפקוד המיני משתנה בגלל מחלה?
מומלץ לדבר עם הרופא/ה המטפל/ת, כי חלק מהשינויים ניתנים לטיפול. אפשר גם להרחיב את ההגדרה של אינטימיות לחיבוק, מגע ונשיקות, שהם הנפוצים ביותר לפי הסקירה.
- גיל מבוגר
- מיניות
- תרופות
- זיהומים מדבקים
- אינטימיות
מקורות למדריך זה
- Bulletin of the WHO / PMC — Sexual health and well-being in later life ↗
- NBC News — STI rates among adults 55+ (נתוני CDC) ↗
- Harvard Health — Some drugs may cause your erectile dysfunction ↗
- מכבי שירותי בריאות — יובש בנרתיק ↗
מידע חינוכי כללי, שאינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. התכנים נכתבו על בסיס המקורות הציבוריים שלמעלה ולא עברו סקירה רפואית מקצועית. איך אנחנו עובדים.
להמשך קריאה
קשיים ותפקוד מיני
תרופות ותופעות לוואי מיניות: מה כדאי לדעת ולשאול
תרופות לדיכאון, ללחץ דם ועוד עלולות לפגוע בחשק, בזקפה, ביובש או בשפיכה. מה אומרים ה־NHS ומכבי, איך מדברים עם הרופא/ה, ולמה אסור להפסיק תרופה לבד.
בריאות מינית
קונדום: שימוש נכון, תקלות נפוצות ומה עושים כשהוא נקרע
קונדום מגן גם מהריון וגם מזיהומים, אבל רק כשמשתמשים בו נכון. שלבים מעשיים, איזה חומר סיכה מתאים, אלרגיה ללטקס, קונדום פנימי, ומה עושים אם הוא נקרע.
בריאות מינית
בדיקות STI: מה בודקים, מתי, ולמה ״יצא תקין״ לא תמיד סופי
מה כולל מפגש בדיקות STI, כמה זמן אחרי מגע צריך לחכות כדי שהתשובה תהיה אמינה, מי כדאי שייבדק ובאיזו תדירות, ואיך נראית בדיקה של דם, שתן ומשטח.