קשיי זקפה: סיבות נפוצות ומתי לפנות

נניח שבפעם השלישית ברציפות הזקפה נעלמת באמצע, והראש כבר מתחיל להריץ שאלות: מה לא בסדר איתי, האם היא תחשוב שזה בגללה, האם זה יחזור. לפי MedlinePlus, ספק עצמי, פחד וחרדה נמנים בין הגורמים הרגשיים לקשיי זקפה, וזו אחת הסיבות שכדאי להבין מה באמת עומד מאחורי קשיי זקפה לפני שמסיקים מסקנות. העמוד הזה מסכם מידע ממקורות רפואיים ציבוריים. הוא אינו מאבחן ואינו מחליף בדיקה אצל רופא/ה.

כמה זה שכיח, ומה נחשב ״בעיה״

לפי מדריך המידע של מכבי, מעריכים שכמחצית מהגברים בגילאי 40 עד 70 מתמודדים עם אין אונות במידה כזו או אחרת. ה־NHS הבריטי מציין שהבעיה שכיחה במיוחד מעל גיל 40, ושאירועים מזדמנים, למשל בעקבות מתח, עייפות או שתיית אלכוהול מרובה, בדרך כלל אינם מדאיגים. מדריך MedlinePlus של ספריית הרפואה האמריקנית מציע סימן מעשי: קושי להשיג או לשמור על זקפה ביותר מכרבע מהפעמים, או קושי שנמשך למרות שינויים באורח החיים, הוא סיבה לפנות לבדיקה.

הנקודה החשובה היא ההבדל בין אירוע לבין דפוס. אירוע בודד הוא חלק מהחיים. דפוס שחוזר לאורך שבועות מצדיק שיחה עם רופא/ת משפחה. על אופן הפנייה לאנשי מקצוע אפשר לקרוא במדריך על הפנייה לרופא/ה, פסיכולוג/ית או מטפל/ת מיני/ת.

מה יכול לעמוד מאחורי הקושי

אצל הרבה גברים הסיבה אינה אחת. מכבי מציינת שבמקרים רבים אין אונות נובעת משילוב של גורמים נפשיים וגופניים. הקבוצות העיקריות לפי המקורות שנפתחו לצורך הכתיבה:

MedlinePlus מוסיף שגורמים רגשיים שכיחים יותר אצל גברים צעירים, ושגורמים גופניים שכיחים יותר ככל שמתבגרים. גם מכבי מציינת שאין אונות אצל גברים מתחת לגיל 40 נדירה יחסית, ולכן בירור אצלם מופנה בדרך כלל למומחה.

הקשר ללב ולכלי הדם: למה הרופא/ה ישאלו על הלב

הסבר שמופיע במכבי הוא שכלי הדם המזינים את הפין צרים מכלי דם אחרים בגוף, ולכן הם עלולים להיפגע ראשונים כשיש היצרות. מכבי מציינת שהיצרות כלי דם היא גורם סיכון למחלת לב כלילית, לשבץ ולהתקף לב. אחד מבתי החולים הבריטיים (Cambridge University Hospitals) מציין בדף המידע לחולי לב שקשיים מיניים עשויים להופיע שנה עד שלוש לפני תעוקת חזה (אנגינה). לכן הרופא/ה ימדדו בדרך כלל לחץ דם ודופק, ישלחו לבדיקות דם לסוכר, לשומנים ולהורמונים, וישאלו על הרגלי אלכוהול, עישון ותרופות.

מה קורה בביקור אצל הרופא/ה

לפי מכבי, הרופא/ה ישאלו על המצב הכללי, על אלכוהול, סמים ותרופות קבועות ועל ההיסטוריה המינית, ימדדו לחץ דם, דופק, משקל והיקף מותניים, ויבקשו בדיקות דם. מעל גיל 50 מומלצת בדרך כלל גם בדיקה של הערמונית. אין צורך להתבייש: זו שיחה שהרופאים מנהלים כל הזמן. להכנה אפשר להיעזר בכלי ההכנה לביקור אצל רופא/ה.

מה כדאי להביא

• רשימה של כל התרופות והתוספים שאתם נוטלים, כולל אלה שנרכשו ללא מרשם.
• מתי התחיל הקושי, האם הוא קבוע או מופיע במצבים מסוימים, והאם יש זקפות בבוקר או בהתעוררות.
• מידע על מחלות רקע במשפחה: לב, סוכרת, לחץ דם.
• שאלות שחשוב לכם לשאול, למשל על תופעות לוואי של טיפול.

אילו טיפולים קיימים, בקווים כלליים

הטיפול נקבע לפי הסיבה, וההחלטה שייכת לרופא/ה. ה־NHS ומכבי מתארים כמה כיוונים:

• טיפול בגורם: טיפול בלחץ דם, בכולסטרול, בסוכרת או בבעיה הורמונלית, או החלפת תרופה שגורמת לבעיה. לפי מכבי, לעיתים הטיפול במחלת הרקע פותר גם את הקושי המיני.
• שינויי אורח חיים: ירידה במשקל, הפסקת עישון, פעילות גופנית סדירה, הפחתת מתח. ה־NHS ממליץ גם על הפחתת אלכוהול, ומציין שמי שרוכב על אופניים יותר משלוש שעות בשבוע כדאי שיימנע מכך לזמן מה.
• תרופות ממשפחת מעכבי PDE-5: לפי מכבי הן פותרות את הבעיה אצל כשני שליש מהמטופלים, והן פועלות רק יחד עם גירוי מיני. הן אסורות בשילוב עם ניטרטים, ומחלת לב כלילית דורשת זהירות; ההחלטה נעשית רק מול רופא/ה.
• אמצעים נוספים: משאבת ואקום, תרופות להזרקה או לשופכה, ובמקרים מסוימים ניתוח. אלה נשקלים בדרך כלל כשהאפשרויות הראשונות לא מתאימות או לא עזרו.
• טיפול נפשי ומיני: שיחות, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי ותרגילי מיקוד תחושתי, בייחוד כשיש רכיב של חרדה או קושי זוגי.

איך מדברים על זה בזוגיות

השתיקה בדרך כלל מזיקה יותר מהקושי עצמו. בן/בת זוג שלא יודעים מה קורה עלולים להסיק שהם לא רצויים. אפשר להתחיל משפט פשוט שמציג את העובדה ואת הרגש, ולא מאשים אף אחד. הנה כמה דרכים לפתוח שיחה על צרכים בלי להאשים.

השיחה שלמעלה היא דוגמה בדיונית, ולא מקרה אמיתי. אפשר להתאים אותה לכל זוגיות. יש גם מצבים שבהם החשש לכישלון הופך לעיקר הבעיה: אז כדאי לבדוק איך הלחץ והשינה משפיעים, כפי שמתואר במדריך על לחץ, שינה וחשק.