רופא/ה, פסיכולוג/ית או מטפל/ת מיני/ת: למי פונים ועל מה

קושי מיני לא מגיע עם שלט ״פנו לרופא״ או ״פנו למטפל״. אחד חושב שזה בראש, והשני שזה בגוף, והפנייה נדחית שוב ושוב. העמוד הזה ממפה את האפשרויות על בסיס מקורות ציבוריים, כדי שיהיה קל יותר להחליט על הצעד הראשון. הוא אינו אבחנה.

מי עושה מה

ה־NHS מציין לגבי קשיי זקפה שמרפאה לבריאות המין יכולה לתת אותו טיפול כמו רופא/ת משפחה. בישראל זה לא בהכרח מקביל: בדקו אצל קופת החולים שלכם מה הערוצים הזמינים. לתיאור ההבדלים בין גישות ולמידע על השירותים בארץ: טיפול מיני בישראל.

עץ החלטה בקצרה

• יש כאב, דימום, הפרשה חריגה, שינוי פתאומי או מחלות רקע (לב, סוכרת, לחץ דם)? התחילו ברופא/ה. לפירוט: כאב בזמן יחסי מין וקשיי זקפה.
• התחלתם תרופה חדשה והקושי הופיע אחריה? דברו עם הרופא/ה או הרוקח/ת שלכם ואל תפסיקו לבד.
• הבדיקה הרפואית תקינה, או שהקושי קשור ללחץ, פחד, אשמה או מתח זוגי? טיפול מיני או נפשי הם כיוון הגיוני.
• אין ודאות? אפשר להתחיל במטפל/ת מיני, שלפי ״על הספה״ מפנה לבירורים רפואיים נדרשים כדי לשלול בעיה רפואית.

מה קורה בפגישה הראשונה

לפי ״על הספה״, מטפל/ת מיני מוסמכ/ת מוסמכים לאבחן את הקושי המיני, את מקורותיו ואת סוג הטיפול הנדרש, והמטופל/ת מופנים לבירורים רפואיים הנדרשים. הטיפול עצמו מבוסס על שיחה, ובין הפגישות יש תרגילים בבית שנעשים מתוך הסכמה. הגישה משלבת כלים מכמה שיטות. בפגישה אצל רופא/ה הדגש שונה: שאלות על תסמינים ותרופות, בדיקה, ומסקנות מעשיות. ה־NHS מציין לגבי וגיניסמוס שהבדיקה בדרך כלל קצרה, ושאפשר לבקש רופאה ולהביא אדם קרוב.

לפני הפגישה

• כתבו מתי התחיל הקושי, האם הוא קבוע או מופיע במצבים מסוימים, ומה כבר ניסיתם.
• הכינו רשימת תרופות ותוספים, ומחלות רקע.
• החליטו מה חשוב לכם לשמוע: אבחנה, טיפול, או ביטחון שאין בעיה רפואית.
• אם בן/בת זוג רוצים להצטרף, תיאמו מראש. לפי ה־NHS בנוגע לווגיניסמוס, בני זוג יכולים להשתתף אם רוצים, ולא חובה.

להכנה מסודרת אפשר להיעזר בכלי הכנה לביקור אצל רופא/ה.

איך בודקים מטפל/ת לפני שבוחרים

פורטל ״על הספה״ מציין שבאגודה הישראלית לטיפול מיני (איט״ם, נוסדה ב־1983) נדרשים תואר שני בתחום טיפולי (עבודה סוציאלית קלינית, פסיכולוגיה קלינית, רפואית או שיקומית, או רפואה), הכשרה בתוכנית מוכרת והתמחות במרכז מוכר. לא מצאנו מקור רשמי, כמו משרד הבריאות, שקובע שהכותרת ״מטפל/ת מיני/ת״ מוגנת בחוק, ולכן אל תניחו זאת. מה שאפשר לעשות:

• לשאול איזה תואר בסיסי יש למטפל/ת ובאיזו תוכנית הוכשרו לטיפול מיני.
• לשאול אם הם חברים באגודה מקצועית ואילו, ולבדוק זאת מול האגודה עצמה.
• לשאול על אופי הטיפול, ובמיוחד שאין מגע או עירום, בהתאם לתיאור ״על הספה״ של טיפול מיני.
• לוודא שאפשר להפסיק בכל שלב, ושהמטפל/ת אינם מפעילים לחץ להמשיך.
• לשאול על מחיר, משך הפגישה, כמה פגישות צפויות ומדיניות ביטולים.

לא הצלחנו לאמת סעיפי אתיקה פורמליים בישראל, ולכן הרשימה לעיל נשענת על תיאור הטיפול ועל שאלות שכדאי לשאול, ולא על דרישות חוקיות.

מה עם הקופה

לגבי פיזיותרפיה לרצפת האגן, מכבי מפרטת בדף הזכאות שהטיפול כולל מצבים של כאב או קושי ביחסי מין, בכפוף לתוכנית הביטוח, והשתתפות עצמית של 41 שקלים לרבעון (נכון למועד הכתיבה). במכוני הפיזיותרפיה של מכבי לא נדרשת הפניה, ובהסכם נדרשת הפניה מרופא/ה בתחומים מסוימים. לא איתרנו מידע מאומת על כיסוי טיפול מיני אצל מטפלים פרטיים בקופות, ולכן יש לברר זאת מול הקופה שלכם. על נושא זה ראו גם טיפול מיני בישראל.