קונדום: שימוש נכון, תקלות נפוצות ומה עושים כשהוא נקרע

רוב הכשלים של קונדום אינם תקלה של המוצר אלא של שימוש. איך נראה שימוש טוב? בגדול: פתיחה זהירה, הוצאת אוויר, גלגול מלא, ושמירה על הבסיס בנסיגה. הפרטים, כולל מה בוחרים ומה לא, בכתבה.

שלבים: קונדום חיצוני

1. בדקו תאריך תפוגה ואריזה שלמה. NHS מציין חותמת CE או UKCA על אריזה תקנית.
2. פתחו בזהירות בידיים, בלי שיניים.
3. הניחו את הקונדום על הפין כשהוא בזקפה מלאה, לפני כל מגע בין איברי המין לבין הנרתיק או פי הטבעת.
4. לחצו את הקצה כדי להוציא אוויר, וגלגלו עד הבסיס. אם הקונדום לא מתגלגל, זרקו אותו והשתמשו באחר.
5. אחרי הסיום, החזיקו את הבסיס ביד בזמן ההוצאה, כדי שלא יישמט.
6. זרקו לפח, לא לאסלה. קונדום חדש בכל פעם; לעולם לא שניים יחד.

הכלל ״קונדום חדש בכל פעם״ הוא מה שעומד מאחורי ה-98%: זה הנתון כשמשתמשים נכון בכל פעם, ו-NHS מציין שבשימוש לא נכון הוא יורד ל-82%. את ההקשר הרחב של בחירת אמצעי מניעה אפשר לקרוא במדריך לבחירת אמצעי מניעה.

חומרי סיכה: מה מתאים ולמה

לגבי חומרי סיכה על בסיס שמן, הטבלה מבוססת על ההנחיה של NHS שלא להשתמש בהם עם קונדום לטקס. באשר לקונדום שאינו מלטקס (למשל מחומרים סינתטיים), לא אימתנו בעמוד רשמי אילו חומרים מתאימים לו, ולכן כדאי לקרוא את הוראות היצרן באריזה. NHS מוסיף שאין להשתמש בקונדום לטקס אם יש אלרגיה ללטקס, וכן כשמשתמשים בתרופה נגד פטרת באזור איברי המין או פי הטבעת.

אלרגיה ללטקס

לפי NHS, מי שיש לו אלרגיה ללטקס צריך לבחור קונדום שאינו מלטקס. בחלק מהמוצרים כתוב על האריזה ממה הקונדום עשוי, ולכן קראו אותה לפני הרכישה. אם אתם מגיבים בגרד, אדמומיות או נפיחות אחרי שימוש, פנו לרופא/ה לבירור.

קונדום פנימי (נשי)

לפי NHS, הקונדום הפנימי מוחדר לנרתיק עד 8 שעות לפני המגע, כשהטבעת הפנימית מוחזקת ודוחפים אותו פנימה ככל האפשר, והטבעת החיצונית נשארת בחוץ. בזמן המגע הפין חייב להיכנס לתוך הקונדום. אחרי הסיום מסובבים את הטבעת החיצונית כמה פעמים לפני ההוצאה וזורקים לפח. ה-NHS מדגיש: אין להשתמש בו יחד עם קונדום חיצוני, כי אחד או שניהם עלולים להיקרע. יעילות: עד 95% בשימוש נכון בכל פעם וכ-79% בשימוש לא נכון. מכבי מציינת 95% ליעילות הקונדום הנשי ו-98% לקונדום הגברי. שניהם נמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם.

לפי NHS, הקונדום הפנימי מגן מפני זיהומים מיניים בעת מגע נרתיקי, ובמגע אנאלי הראיות על מידת ההגנה מוגבלות.

מה הקונדום לא מכסה

ארגון הבריאות העולמי מציין שקונדום, כשמשתמשים בו נכון ובעקביות, הוא בין הדרכים היעילות ביותר להגן מזיהומים מיניים, כולל HIV. אך הוא אינו מגן במלואו מזיהומים שיוצרים נגעים מחוץ לאזור שהוא מכסה, כמו עגבת והרפס. NHS מציין אותו דבר לגבי יבלות מין: קונדום מקטין סיכון, אבל לא מגן על עור שאינו מכוסה. כך שקונדום מקטין סיכון משמעותית, אבל ביחד עם בדיקות תקופתיות (ראו מתי נבדקים) ועם חיסונים הוא נותן את התמונה המלאה.

חמש טעויות נפוצות, וההפך שלהן

• להניח את הקונדום באמצע המגע ולא לפניו. ההנחיה של NHS: לפני שהפין נוגע בנרתיק או בפי הטבעת.
• לפתוח את האריזה בשיניים. הפתיחה נעשית בזהירות בידיים.
• להשתמש בחומר סיכה על בסיס שמן עם קונדום לטקס. מתאימים חומרי סיכה על בסיס מים או סיליקון.
• להניח קונדום על קונדום ״ליתר ביטחון״. זה מגדיל את הסיכוי לקרע, לא מקטין אותו.
• להסיר בלי להחזיק את הבסיס, או לזרוק לאסלה. מחזיקים את הבסיס וזורקים לפח.

אם אחת מהן קרתה, אין צורך להאשים את עצמכם או את בן/בת הזוג. מה שעוזר הוא לפעול מהר ולבדוק אילו צעדים נדרשים, כפי שמפורט מיד. ככלל, כדאי לשמור קונדומים במקום נגיש ולבדוק את תאריך התפוגה לפני שנזקקים להם, ולא לאחר שהרגע כבר הגיע.

הקונדום נקרע, נשמט או נשכח: מה עושים

1. עוצרים, ומסירים. אם ממשיכים, מחליפים בקונדום חדש.
2. פונים מיד לרוקח/ת, למרפאה לבריאות המין או לרופא/ת משפחה (כך מפנה NHS; את השירות הדחוף המתאים בקופה שלכם יש לבדוק מול הקופה). NHS מציין שייתכן שיהיה צורך באמצעי מניעה לשעת חירום או בבדיקת STI.
3. אמצעי מניעה לשעת חירום: ככל שמקדימים כך עדיף. מכבי מציינת שגלולת היום שאחרי נמכרת בבית מרקחת ללא מרשם, ושגלולות שונות ניתנות עד 72 או עד 120 שעות; פירוט בכתבה אמצעי מניעה לשעת חירום.
4. חשש לחשיפה ל-HIV: NHS מפנה לטיפול מונע לאחר חשיפה (PEP) כשהחשיפה הייתה ב-72 השעות האחרונות, ולכן פונים מיד; ראו HIV, PrEP ו-PEP.
5. בדיקות STI: לפי תקופות החלון, ראו בדיקות STI.