מחלה כרונית ומוגבלות: אינטימיות עם הגוף שיש

ביום טוב, אפשר לפנות לאינטימיות. ביום רע, די בכך שהגוף עובר את היום. מי שחי/ה עם מחלה כרונית או מוגבלות מכיר/ה את הפער בין ״אני רוצה קרבה״ לבין ״אין לי כוח, כואב, ואני חושש/ת שאכאיב לבן/בת הזוג״. המדריך הזה מסכם ממקורות רפואיים ציבוריים רעיונות מעשיים. הוא לא מתאים לכל מצב ואינו תחליף לייעוץ של הצוות המטפל, שמכיר את הגוף שלכם.

קודם כל: זה לא רק הכאב

עלון המטופלים של בית החולים האוניברסיטאי של קיימברידג׳ (CUH, מערכת ה-NHS) מדגיש שאינטימיות ומין הם מורכבים ומושפעים ממגוון גורמים ולא רק מכאב. הוא מונה: כאב, הגבלת תנועה ומתח שרירים, דימוי עצמי ודימוי גוף, שינוי בתפקידים בזוגיות, עייפות ומצב רוח, גיל המעבר, תרופות, מצב הקשר, הסביבה, ילדים ולחצים כמו כסף או דאגה בריאותית.

מאמר בבולטין של ארגון הבריאות העולמי, שעוסק בבריאות מינית בגיל מבוגר, מקשר בין מחלות שכיחות בגיל מבוגר (כמו מחלות לב וכלי דם) לבין קשיי תפקוד מיני, ומציין שגם התרופות והטיפולים בהן משפיעים על התפקוד המיני. הוא מתייחס גם לאנשים מבוגרים החיים עם מוגבלות או מחלה. למה זה חשוב? כי אם לוקחים רק את הכאב ומנסים ״לתקן״ אותו, אפשר להחמיץ את מה שבאמת מונע קרבה: למשל תחושת חוסר אטרקטיביות או עייפות בסוף היום. העלון מוסיף שגם מי שאין לו/ה כאב יכול/ה להתקשות בגלל לחצי חיים, ומציע לבקש עזרה גם בקשיים האלה.

המעגל שכדאי להכיר

לפי CUH, מין כואב יכול ליצור מעגל: כאב מוביל להימנעות מאינטימיות, ההימנעות מזינה חשש מכאב נוסף, החשש גורם למתח בשרירים, והמתח מוביל לעוד כאב ולעוד הימנעות. גם הבן/בת זוג מפחדים לפעמים לגרום כאב או התלקחות, ולכן הם נמנעים. לפי Versus Arthritis, אפשר לשבור את זה בשיחה כנה: ספרו מה נעים ומה כואב, והסבירו אם אתם נבוכים או מוטרדים מהמראה של המפרקים או מההתנפחות.

זו דוגמה בדיונית למשפטים שאפשר לאמץ ולהתאים. עוד על בניית שיחה כזו בשאלות שכדאי לשאול לפני.

רעיונות מעשיים לכאב ועייפות

CUH ו-Versus Arthritis מציעים רשימות דומות, שאפשר לנסות בהדרגה ובקצב שלכם:

• בחרו שעה ביום שבה אתם מרגישים הכי טוב. אם בערב אתם מותשים, עלון על טיפול בסרטן השד מ-patient.info מציע, למי שמותשת בערב, לנסות בוקר או שעות היום, או מפגשים קצרים יותר.
• חום לפני מגע: מקלחת או אמבט חמים מרגיעים שרירים ומפרקים. אפשר גם להתקלח יחד.
• תמיכה בכריות, ריפוד או רהיטים באזורים הכואבים, ונסיון תנוחות שונות: בעמידה, בישיבה או בכריעה. אם תנוחה מכבידה על מפרק, מחליפים.
• משככי כאבים: CUH מציין שאפשר לשקול נטילה כ-30 דקות לפני, ו-Versus Arthritis מציין כשעה לפני. הזמן משתנה לפי התרופה, ולכן שאלו רופא/ה או רוקח/ת מה מתאים לכם.
• הפסקות: מותר לעצור בכל רגע, ולהמשיך בשיחה, בחיבוק או בהחזקת ידיים.
• תרגילי הרפיה יחד לפני המפגש.

אם כאב האגן הוא החלק המרכזי, CUH מציין שניתן לפנות ישירות או להיפנות לפיזיותרפיסט/ית לבריאות האגן, שמטפלים בכאב אגן ובקשיים באינטימיות. בישראל כדאי לברר בקופה איך מקבלים הפניה ומה התנאים, כי לא אימתנו זאת. על כאב בזמן יחסים ראו כאב בזמן יחסי מין.

יובש, תרופות ושאלות לרופא/ה

Versus Arthritis מציין שנשים עם תסמונת סיוגרן עשויות לסבול מיובש נרתיקי שמכאיב, ושחומרי סיכוך וקרמים המבוססים על אסטרוגן יכולים לעזור. CUH מדגיש שחלק מהתרופות עלולות לגרום לעלייה במשקל, נמנום או עצירות, וחלקן להפחית חשק או להשפיע על זקפה. אם נראה לכם שתרופה משפיעה, יש לפנות לרופא/ה. אין להפסיק לבד. תרופות ותופעות לוואי מיניות מרחיב.

להרחיב את ההגדרה

CUH כותב שאינטימיות לא חייבת לכלול חדירה, ושאפשר לחקור צורות אחרות של הנאה, כולל אביזרי עזר מיניים. Versus Arthritis מציין נשיקות, ליטוף והנאה הדדית. הנקודה המרכזית בעלון: ״תקשורת היא המפתח״ (בנוסח המקור באנגלית: communication is key). ראו גם הנאה בלי יעד.

אם הקושי נמשך מעבר למחלה עצמה, זוגיות שנתקעה, כעס, או הימנעות מכל מגע, CUH מציין כי ייעוץ זוגי יכול לעזור, וכי ארגון Relate הבריטי מציע תמיכה גם ליחידים. בישראל ראו רופא/ה, פסיכולוג/ית או מטפל/ת מיני/ת: למי פונים. לא הצלחנו לאמת מקור רשמי לשירותי ייעוץ מיני לאנשים עם מוגבלות בישראל, ולכן לא נפרט אותם כאן. מי שמחפש/ת אותם יכול/ה להתחיל בשאלה לעובד/ת הסוציאלי/ת או לצוות המטפל.