אינטימיות אחרי אבחנה וטיפול אונקולוגי

אחרי בשורה, ניתוח, כימותרפיה או קרינה, השאלה ״האם נחזור להיות קרובים?״ לא מופיעה בדרך כלל בגיליון הטיפולים. היא ממתינה בשקט. המדריך מסכם מידע ממקורות מקצועיים בינלאומיים על אינטימיות וסרטן. הוא אינו מחליף ייעוץ של הצוות האונקולוגי שמכיר את האבחנה והטיפול שלכם. מידע ישראלי על שירותי ייעוץ מיני לחולי סרטן לא הצלחנו לאמת במקור רשמי, ולכן אין בו פרטים. אפשר לשאול על כך את הצוות או את העובד/ת הסוציאלי/ת במרכז הרפואי.

מה יכול להשתנות

לפי האגודה האמריקאית לסרטן (ACS), סרטן וטיפולים יכולים להשפיע על איברי המין, על הרצון המיני, על התפקוד והרווחה המינית ועל דימוי הגוף. יש טיפולים שכמעט אינם משפיעים, ואחרים משנים את פעולת הגוף, את רמות ההורמונים או פוגעים בעצבים שמשתתפים בתפקוד המיני. תופעות לוואי כמו עייפות, בחילות, בעיות מעיים או שלפוחית, כאב ושינויים במראה עלולות להפחית גם את החשק וגם את היכולת.

Macmillan, ארגון תמיכה בריטי בחולי סרטן, מפרט תופעות שכיחות: בעיות בזקפה או בשפיכה, יובש נרתיקי, ירידה בחשק, שינויים בתחושה ושינויים באזור פי הטבעת. ניתוח אגן או קרינה, טיפול הורמונלי וכימותרפיה שגורמת לגיל מעבר מוקדם יכולים להשפיע. לפי Macmillan, רבים מהשינויים זמניים ומשתפרים אחרי הטיפול, וחלקם נמשכים זמן רב יותר או קבועים. גם ACS מציין שחלק מהבעיות משתפרות עם הזמן ואחרות עשויות להישאר.

במקרה של סרטן שד, עלון של patient.info מצטט מחקר של Breast Cancer Care שלפיו שמונה מכל עשר נשים לא מרוצות מחיי המין שלהן אחרי הטיפול. התופעות כוללות יובש וגירוי נרתיקי, עייפות, שינויים בתחושה ובקצב ההגעה לאורגזמה, והידוק של הנרתיק. הרבה מהמטופלות מספרות שהצוות לא דיבר איתן על כך. הנתון הזה בא מעלון, לא ממחקר שבדקנו. מאמר בבולטין של ארגון הבריאות העולמי מציין גם שסרטן שד וערמונית יכולים לפגוע בתפקוד המיני.

לפני, בזמן ואחרי: מה כדאי לבדוק

ACS מציינת שאין זמן לא מתאים לשאול, ושאפשר לשאול בכל שלב. לפני הטיפול: לשאול על ההשפעה האפשרית על איברי המין והתפקוד כדי להחליט מתוך מידע. במהלך הטיפול: לדווח על שינויים בחשק או ביכולת כדי שהצוות יוכל לעזור. אחרי הטיפול: לשאול בביקורי המעקב, ואם אתם כבר לא רואים את הצוות האונקולוגי, לספר לרופא/ת המשפחה שיפנו אתכם הלאה. הצוות הפליאטיבי יכול גם הוא להתייחס למיניות ולאיכות חיים בכל שלב של מחלה קשה.

שאלות שאפשר לקחת לביקור

• האם הטיפול שלי (ניתוח, קרינה, כימותרפיה, טיפול הורמונלי) יפגע בחיי המין, ומה לצפות?
• האם ההשפעות זמניות, ארוכות טווח או קבועות?
• מה אפשר לעשות לגבי ההשפעות האלה?
• האם אפשר להיפגש עם מטפל/ת מיני/ת או יועץ/ת?
• האם יש טיפול אחר שיעיל באותה מידה נגד המחלה אבל עם תופעות לוואי שונות?
• איפה אפשר לקרוא מידע אמין ועדכני?

ACS מציינת שצוותי טיפול לעיתים קרובות אינם מעלים את הנושא בעצמם, ולכן לא כדאי להניח שהוא יעלה. אפשר לפתוח כך: ״קראתי שהטיפול הזה עלול להשפיע על מין. האם זה רלוונטי לי?״ מרגע שהפתיחה נעשתה, קל יותר להמשיך. הכינו את השאלות מראש ורשמו אותן, מציעה Macmillan. גם רשימת ההכנה לביקור אצל הרופא/ה עשויה לעזור. על ההבדלים בין אנשי מקצוע, ראו למי פונים.

אם אתם או בן/בת זוגכם LGBTQ+, ACS ממליצה לשתף את הצוות בזהות המגדרית ובנטייה המינית, ובנתונים כמו הליכים והורמונים, כדי שהטיפול יותאם. על שפה ושיחה מכבדת ראו מיניות והזדהות.

איך מדברים עם בן או בת הזוג

לפי ACS, כדאי לקיים את השיחה לפני שמתקרבים מינית. טיפים: לבחור זמן פרטי ובלי לחץ, לפצל לכמה שיחות קצרות אם צריך, ולהשתמש במושגים רפואיים ולא בסלנג. להסביר שינויים פיזיים, מה נעים ומה לא, ולהגיד אם משהו כואב. אינטימיות אינה רק חדירה: אפשר לחקור צורות אחרות של מתן וקבלת הנאה. להנאה בלי יעד יש עוד רעיונות.

זו דוגמה בדיונית. בני זוג יכולים לעזור בהאזנה בלי שיפוט, בליווי לתורים ובמעקב אחרי תופעות הלוואי, מציינת ACS. ואם הקרבה נעצרה לתקופה ארוכה, ראו איך מחזירים אינטימיות אחרי תקופה קשה.

דברים מעשיים: יובש, עייפות, הגנה

• יובש וכאב: patient.info ממליץ על מוצר שנועד לשימוש נרתיקי ועל בדיקת רכיבים, כי חלקם (גליצרין, גליקול) עלולים לגרום לפטרת. Macmillan מציין שעם קונדום או כובעית יש להשתמש רק במוצר על בסיס מים או סיליקון, ובלי בשמים, חומרים קוטלי זרע, חומרים משמרים או פרבנים.
• עייפות: לפי patient.info, אפשר לנסות שעות בוקר או מפגשים קצרים. תנועה גופנית, אם אפשר, עשויה לשפר דימוי גוף, אנרגיה ומצב רוח. החזרה לקרבה היא הדרגתית ולא צריך למהר.
• הגנה על בן/בת הזוג: ייתכן שהרופא/ה ימליצו על קונדום או מחסום אחר בחלק מהטיפולים ובמשך כמה ימים אחרי תרופות מסוימות. קרינה חיצונית אינה מסכנת את בן/בת הזוג. אחרי קרינה פנימית מסוימת או השתלת תאי גזע ייתכן צורך להימנע מקרבה פיזית לזמן מה. את ההנחיות הספציפיות תקבלו מהצוות.
• מניעת הריון: לפי Macmillan, אם הריון אפשרי יש להשתמש באמצעי מניעה בזמן הטיפול ולזמן מה אחריו, וחלק מהשיטות ההורמונליות עלולות לא להועיל בזמן הטיפול, במיוחד עם שלשול או הקאות. שאלו את הצוות איזו שיטה מתאימה (מבט כללי על השיטות בכלי אמצעי המניעה).
• דימום אחרי מגע: ספרו לרופא/ה. לפי Macmillan יש לדווח על כל דימום אחרי יחסי מין.