הרפס וקונדילומות: לחיות עם אבחנה נפוצה

דוגמה בדיונית: אדם מבחין בגרד קל, ואחרי יום מגלה כמה שלפוחיות קטנות. אחר כך, שיחה עם רופא/ה, והמילה ״הרפס״. הרבה מהפחד שמתלווה למילה הזאת נובע מהסטיגמה, לא מהרפואה. ארגון הבריאות העולמי כותב במפורש שהרפס באברי המין ״עלול להיות מסטיגם ולהשפיע על מערכות יחסים מיניות״. בואו נפריד בין העובדות לרעש.

כמה זה נפוץ

לפי ארגון הבריאות העולמי, כ-520 מיליון בני 15 עד 49 בעולם (13%) נושאים HSV-2, הגורם העיקרי להרפס באברי המין, ו-3.8 מיליארד אנשים מתחת לגיל 50 (64%) נושאים HSV-1, שגורם בעיקר להרפס בפה. לגבי HPV, ארגון הבריאות העולמי מציין שכמעט כל מי שפעיל מינית יידבק בו בשלב כלשהו, לרוב בלי תסמינים, וכי מערכת החיסון מסלקת את הנגיף ברוב המקרים. הנתונים האלה אינם ישראליים; לא מצאנו נתוני שכיחות ישראליים בעמוד רשמי.

הרפס באברי המין

איך זה נראה ומתי מופיע

לפי NHS, התסמינים כוללים שלפוחיות קטנות שנפתחות ומשאירות פצעים אדומים באברי המין, בפי הטבעת או בירכיים, עקצוץ, צריבה או גרד, וכאב בהטלת שתן. על עור כהה הפצעים עלולים להיראות פחות אדומים. לפי NHS, שלפוחיות עשויות להופיע חודשים ואפילו שנים אחרי ההדבקה, ולכן אי אפשר להסיק ממועד ההופעה מתי נדבקתם או ממי; NHS מדגיש שבדיקה במרפאה אינה יכולה לומר כמה זמן יש לכם הרפס או ממי הדבקתם.

הדבקה גם בלי פצעים

NHS מציין שאפשר להדביק גם בלי תסמינים; הסיכון גבוה יותר בששת החודשים הראשונים ונדיר אחרי שנתיים. הנגיף עובר במגע עור לעור, כולל מין וגינלי, אנאלי ואוראלי וצעצועי מין משותפים; לא במגבות, בבריכות או בשירותים.

טיפול והתפרצויות חוזרות

לפי NHS אין ריפוי, ובמקרים רבים הפצעים חולפים לבד, אבל השלפוחיות עשויות לחזור. בהתפרצות ראשונה אפשר לקבל תרופה אנטי-ויראלית שיש להתחיל בתוך 5 ימים מהופעת התסמינים; בהתפרצויות נוספות התרופה עשויה לקצר אותן ביום או יומיים אם מתחילים מיד. מי שחווה יותר מ-6 התפרצויות בשנה עשוי ליהנות מטיפול לתקופה של 6 עד 12 חודשים, והרופא/ה יחליטו על כך. ארגון הבריאות העולמי מציין שהתרופות מקצרות ומקלות את הסימפטומים אך אינן מרפאות. ההתפרצויות בדרך כלל קלות מההתפרצות הראשונה, והופכות פחות תכופות עם השנים; יש אנשים שלא חווים התפרצות נוספת בכלל. גורמים שעשויים לעורר התפרצות: שמש, חיכוך, עישון, אלכוהול, מחלה, לחץ, מחזור, וחולשה של מערכת החיסון.

קונדילומות (יבלות מין)

קונדילומות נגרמות על ידי נגיף ה-HPV. לפי NHS הן מופיעות כגושים קטנים ומחוספסים סביב הנרתיק, הפין, פי הטבעת או העור שביניהם; הם יכולים להיות בודדים או בקבוצות, רכים או קשים, ובגוון עור, לבן, אדום או כהה. לרוב אין תסמינים, אבל לפעמים יש כאב, גרד או דימום. הן עשויות להופיע שבועות ועד חודשים רבים אחרי ההדבקה, והנגיף עובר גם כשאין יבלות נראות.

• טיפול: NHS מציין שלא תמיד נדרש, כי יבלות חולפות לפעמים בעצמן בתוך 6 חודשים. כשמטפלים, רופא/ה רושמים קרמים, הקפאה או הסרה כירורגית; הטיפול יכול להימשך שבועות או חודשים, והיבלות עשויות לחזור.
• אין להשתמש במוצרי בית מרקחת ליבלות רגילות על אזור המין, כי הם אינם מיועדים לכך.
• הדבקה: בעיקר במגע עור לעור, כולל צעצועי מין. NHS מציין שהעברה מאם לתינוק בלידה נדירה.
• קונדום מקטין את הסיכון אבל אינו מגן על עור שהוא לא מכסה.

NHS מציין שחיסון ה-HPV מגן מפני יבלות מין ומפני סרטנים מסוימים. מה שידוע על חיסונים בישראל נמצא במדריך החיסונים, ואת ההסבר על ה-HPV עצמו בכתבה על HPV.

בדיקות: למי ומתי

לפי ה-CDC אין המלצה לסינון שגרתי להרפס בקרב מי שאין לו תסמינים; ניתן לשקול בדיקת דם ספציפית במקרים מסוימים לפי החלטת רופא/ה. אם יש פצעים, כדאי לבדוק במהירות, כי NHS ממליץ להתחיל טיפול בהתפרצות ראשונה בתוך 5 ימים. גם אם עברו יותר מ-5 ימים, כדאי לפנות לרופא/ה, והם יחליטו מה מתאים. לתזמון הבדיקות הכלליות ראו בדיקות STI.

בן/בת זוג: מה אומרים ומה עושים

NHS ממליץ להימנע ממגע מיני בזמן פצעים או כשיש סימנים מקדימים של עקצוץ או גרד, להשתמש בקונדום בכל פעם (עם הסתייגות שהנגיף עלול לעבור אם הקונדום אינו מכסה את האזור), ולא לחלוק צעצועי מין בלי שטיפה וכיסוי בקונדום. כך אפשר לפתוח את השיחה; דוגמה בדיונית:

עוד רעיונות לשיחות מהסוג הזה במדריך על הסכמה ושיחה מתמשכת.