חיסונים ובריאות מינית: HPV, הפטיטיס A ו-B ועוד

רוב מה שנוגע לבריאות מינית נראה כמו מה שקורה אחרי: בדיקות, טיפול, התראות. חיסונים הם החלק שקורה לפני, ולפעמים שנים לפני. הכתבה הזו מפרטת על שלושה חיסונים שרלוונטיים לבריאות המינית, מה מומלץ ולמי, ואיפה אנחנו לא יודעים מספיק.

HPV: החיסון שמגן מסרטן ומיבלות

לפי ארגון הבריאות העולמי, כמעט כל מי שפעיל מינית יידבק ב-HPV בשלב כלשהו, לרוב בלי תסמינים, ומערכת החיסון מסלקת את הנגיף ברוב המקרים. הבעיה היא במיעוט המקרים שבהם הנגיף נשאר: סוגים 16 ו-18 אחראים לכ-76% מסרטני צוואר הרחם. NHS מוסיף שהחיסון מגן גם מפני יבלות מין ומסרטנים נוספים (פה, פי הטבעת, הפין, הפות והנרתיק). ארגון הבריאות העולמי מציין שהקבוצה בעדיפות היא נערות בגיל 9 עד 14, רצוי לפני פעילות מינית, ושמדינות מסוימות מחסנות גם נערים. על ה-HPV עצמו כתבנו בכתבה על HPV.

בישראל

לפי עמוד של מכבי (עודכן ב-17.7.2024): חיסון HPV (GARDASIL) כלול בסל הבריאות לנערים ולנערות עד גיל 17 כולל, כלומר עד יום ההולדת ה-18. מספר המנות בסדרה נקבע לפי גיל תחילת החיסון. בבתי הספר ובלשכות הבריאות החיסון ניתן ללא עלות, והחיסון ניתן במסגרת בית הספר; מי שלא חוסן שם או צריך להשלים סדרה יכול להתחסן בלשכות משרד הבריאות.

הפטיטיס B: חיסון שקורה בילדות, ולפעמים צריך גם בבגרות

NHS מציין שהפטיטיס B עוברת בדם ובנוזלי גוף, גם במגע מיני בלי קונדום או חסם, ושחיסון הוא הדרך הטובה ביותר למנוע אותה; מבוגרים מחוסנים בדרך כלל אם הם בסיכון גבוה, למשל מי שחיים עם HIV, מי שיש להם כמה בני זוג, גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, ועובדי בריאות. בישראל, לפי עמוד מכבי לחיסון מבוגרים, החיסון מומלץ לקבוצות בסיכון שלא חוסנו כלל או לא קיבלו את כל המנות. הרשימה כוללת אנשי צוות רפואי, מי שעיסוקו במגע עם דם (למשל קעקועים ופירסינג), חולי דיאליזה וכבד כרוני וחולי איידס, מי שחולקים מזרקים, מי שחי עם נשא באותו בית ומטיילים לאזורים מסוימים. הדף מציין גם ״מגע מיני לא מוגן״ כאחת מדרכי ההדבקה ומונה אנשים המקיימים יחסי מין מזדמנים עם בני זוג רבים כקבוצה בסיכון.

אם אינכם יודעים אם חוסנתם בילדות, אפשר לשאול את הקופה לבדוק את הרישום. החלטה על חיסון והשלמת מנות נעשית עם רופא/ה.

הפטיטיס A: לא רק ״מחלה של מטיילים״

לפי עמוד מכבי בנושא, החיסון מומלץ, בין היתר, לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים, לאנשים חסרי בית, לעובדי מעבדה ולחולי כבד כרוני, וכן למטיילים לאזורים בסיכון. הדף אינו מסביר מדוע דווקא קבוצות אלה, ואינו מתייחס לתוכנית החיסונים השגרתית בישראל. גם אינו מפרט מרווח בין שתי המנות. מה שהוא מציין: הגוף מפתח נוגדנים תוך כ-10 עד 14 ימים מהמנה הראשונה, ואחרי שתי מנות ההגנה נשמרת כ-5 עד 10 שנים, ובחלק מהמקרים 20 עד 25 שנה. לפרטים מדויקים ולמועדי המנות פנו לקופה.

מה עם שאר החיסונים

ארגון הבריאות העולמי מציין שהחיסונים המוכחים נגד זיהומים מיניים הם של הפטיטיס B ושל HPV, ושחיסון נגד נגיף ההרפס, כלמידיה וגונוריאה נמצאים בפיתוח מוקדם. כלומר, מי שמחפש ״חיסון להרפס״ לא ימצא כזה היום. WHO מציין גם שהחיסון נגד מנינגוקוק B עשוי לתת הגנה חלקית נגד גונוריאה, ושהמעקב אחר מחקרים בנושא נמשך. לא בדקנו אם חיסון כזה מומלץ או ניתן בישראל למטרה זו, ולכן אין לראות בכך המלצה. לגבי HIV, קיימים טיפולים מונעים (PrEP ו-PEP) ולא חיסון: ראו HIV, PrEP ו-PEP.

רשימת בדיקה לשיחה עם הקופה

חיסון משלים בדיקות ואמצעי מניעה, לא מחליף אותם: ראו בדיקות STI וגם את ההסבר על בדיקות ובריאות מינית.