דימוי גוף וקרבה: פחות צפייה בעצמכם, יותר הקשבה

דוגמה בדיונית: מישהי שוכבת ליד בן זוגה ובראשה ספירה: איך נראית הבטן מהזווית הזו, האם האור מחמיא, האם הוא שם לב. הגוף עדיין שם, אבל הקשב אינו. אפשר לקרוא לזה צפייה בעצמכם מבחוץ, ובתחום המיניות יש לכך שם: ״ספקטטורינג״.

מה זה ספקטטורינג ומה בדיוק נבדק

המושג מגיע מהספרות הקלינית של מסטרס וג׳ונסון, והוא מתאר הערכה עצמית מנקודת מבט של צופה בזמן קרבה. מחקר של חוקרת המיניות סינדי מסטון משנת 2005, שפורסם בכתב העת Behaviour Research and Therapy, בדק את הנושא ב־32 נשים: 16 ללא קשיים מיניים ו־16 עם קשיים. כדי לעורר קשב עצמי הוצבה מולן מראה בזמן שצפו בסרט. התוצאה אצל הנשים ללא קשיים הייתה ירידה בתגובה הגופנית, ובכלל המשתתפות הקשר בין הדיווח האישי לתגובה הגופנית נחלש (המתאם ירד מ־0.35 ל־0.06- בקירוב). עם זאת, הדיווח על עוררות לא השתנה באופן מובהק.

מה לקחת מזה? פחות מסקנה גורפת ויותר משהו שלמדנו על מגבלות. המדגם קטן, מדובר בנשים בלבד ובניסוי מעבדה, והחוקרת עצמה מציינת שחלק מהניתוחים חקרניים ושהתמקדות באיבר המין עשויה להיות אנלוגיה חלשה לצפייה בעצמכם, כי אצל נשים הקשר בין תגובה גופנית לתחושה חלש גם בלאו הכי. את הממצא אי אפשר להכליל לכל אדם ולכל מצב. מה שכן מקובל לומר הוא שכשהקשב עסוק בהערכה עצמית, קשה יותר להרגיש.

מה אומרים על שיפור דימוי גוף

הקרן הבריטית לבריאות הנפש מציינת שיש עדיין חוסר במחקר בתחום, ושדימוי גוף מטריד אנשים בכל גיל. המלצותיה מעשיות: למחוק אפליקציות שמלחיצות אתכם בקשר לגוף, להשתיק או להפסיק לעקוב אחרי חשבונות ותגיות שגורמים להרגיש רע, לשים לב לאופן שבו אתם מדברים על גופים בשיחות רגילות, ולמצוא פעילות גופנית שאתם נהנים ממנה בכמות בריאה ובלי להגזים. שירות הבריאות בוויילס מוסיף: להעדיף טיפוח בריאות על פני מראה, להתייחס לעצמכם בחביבות כפי שהייתם מתייחסים לחבר טוב, ולהימנע מהגדרת מזונות כטובים או רעים. הוא גם מדגיש ששינוי ביחס לגוף הוא תהליך הדרגתי.

להחזיר את הקשב פנימה

אין כאן שיטה מוכחת, אלא רעיונות שנשענים על ההיגיון של מה שתואר. נסו אחד מהם בפעם הבאה:

• בחרו חוש אחד קונקרטי: מגע, טמפרטורה, קצב נשימה, וחזרו אליו בכל פעם שהמחשבה נודדת למראה.
• האטו. אצל חלק מהאנשים קצב איטי מקל על רעש המחשבות.
• בחרו תנאים שנוחים לכם: אור, לבוש או שמיכה, בלי להתנצל.
• צמצמו חשיפה לתכנים שמייצרים השוואה מיידית, במיוחד לפני ערב קרוב.
• אם אתם רוצים תרגול מובנה, בספרות הטיפול המיני מתואר ״מיקוד חושי״ (sensate focus). במדריך על הנאה בלי יעד יש פירוט.

יש מי שיתקשו לעשות זאת בבת אחת, ולכן מתחילים בקטן: דקה אחת של תשומת לב לחוש אחד, פעם אחת בשבוע, מספיקה כניסוי. אם זה מרגיש מלאכותי, זה תקין; מדובר בתרגול של כיוון קשב ולא בבחינה שיש בה ציון.

מה אומרים לבן או לבת זוג

גם השיח בין בני הזוג משפיע. מחמאה כללית (״את יפה״) נעימה, אבל אמירה ספציפית על חוויה (״אני אוהב איך שאת נרגעת כשאני עושה ככה״) מחזירה את הקשב לתחושה ולא למראה. ובדוגמה הבדיונית הבאה, שנכתבה למדריך ואינה מתארת אנשים אמיתיים, אפשר לראות איך אומרים ״אני לא כאן עכשיו״ בלי להאשים.

אם קשה לומר את זה בזמן אמת, אפשר להכין את הדברים מראש ולהעלות בשיחה יזומה. המדריך על לדבר על צרכים בלי להאשים מציע ניסוחים, והמדריך על הערות על הגוף עוסק במה כדאי ולא כדאי להגיד על גוף של אחר. על שינויים בגוף לאורך החיים ראו המדריך על הגוף בימים שונים.

מתי לפנות לעזרה

הקרן הבריטית לבריאות הנפש ממליצה לדבר עם חבר, עם מבוגר קרוב או עם איש מקצוע כשדימוי הגוף גורם ללחץ משמעותי, ובפרט לפני החלטות דרסטיות כמו ניתוח קוסמטי, דיאטה קיצונית או תוספים. אם מדובר בפרק זמן ארוך או שהמחשבות מפריעות לתפקוד, שיחה עם הרופא/ה או עם פסיכולוג/ית היא צעד סביר. מדריך קצר אינו תחליף לליווי אישי.

שאלות להתבוננות