מין בהריון ואחרי לידה: מה נהוג לדעת

השאלה ״אפשר או אסור?״ עולה כמעט אצל כל זוג בהריון, ואחריה שאלה שנייה, שפחות מדברים עליה: מה קורה אחרי הלידה, כשהגוף מחלים, התינוק/ת מתעורר/ת בלילה והחשק לא תמיד מגיע בזמן. המדריך הזה מסכם מידע ממקורות רפואיים ציבוריים. הוא לא תחליף לשיחה עם רופא/ת הנשים או המיילדת שמכירים את ההריון שלכם.

מין בהריון: מתי זה בדרך כלל בסדר

לפי מכבי, בהריון תקין, בלי בעיות כמו דימומים, ואלא אם הרופא/ה אמרו אחרת, אין מניעה מקיום יחסי מין. אתר nidirect הבריטי מוסיף הסבר: התינוק/ת מוגנים מתנועות המגע בזכות שק המים, שרירי הרחם ודופן הבטן, ובכל זאת מומלץ להיזהר ולהתאים את התנוחות לבטן שגדלה.

גם החשק משתנה, וזה תקין. יש זוגות שנהנים ממין בהריון ויש מי שלא רוצים בו. nidirect מציין ששינויים בחשק בהריון נורמליים ושכדאי לדבר עליהם בין בני הזוג. אם תרצו להרחיב על ההבדל בין חשק לעוררות, ראו חשק מיני: לא רק ״יש״ או ״אין״.

בהמשך ההריון, יחסי מין או אורגזמה עלולים לעורר צירי הרגעה (התכווצויות בראקסטון היקס). לפי nidirect אלה התכווצויות נורמליות ואינן סימן אזהרה כשלעצמן. אם הן לא נעימות, אפשר להירגע, לשכב בשקט ולחכות שיחלפו.

מתי רופא/ה עשויים להמליץ להימנע

nidirect מונה מצבים שבהם רופא/ה עשויים להמליץ שלא לקיים יחסי מין. אלה לא איסורים גורפים אלא מצבים שבהם צוות רפואי יחליט לפי המקרה שלכם:

• שליית פתח (שליה שמכסה את צוואר הרחם) או סיכון לדימום
• הפרשה נרתיקית חריגה
• היסטוריה של הפלה או של לידה מוקדמת
• צוואר רחם שנפתח
• כאב בטן או כאב בזמן מתן שתן
• הריון מרובה עוברים
• מים שירדו

המשמעות המעשית: אם קיבלתם אבחנה כלשהי מהרשימה, שאלו במפורש ״האם מותר לנו לקיים יחסי מין, ובאילו מגבלות?״ ולא תניחו תשובה. אם מופיע דימום או כאב חד, פנו מהר לרופא/ת נשים. לפי מכבי, בכל מקרה של כאב חד או דימום יש לפנות בהקדם כדי לברר את הסיבה. באותו עמוד מכבי מציינת שכאב בצד אחד של הבטן עשוי להיות סימן להריון מחוץ לרחם, מצב דחוף.

אחרי לידה: אין לוח זמנים, יש קצב

ה-NHS הבריטי כותב במפורש שאין כללים לגבי מתי להתחיל שוב לקיים יחסי מין אחרי לידה. סביר שתהיו כואבים ועייפים, ויכול לעבור זמן עד שיחזור הרצון. בינתיים אפשר להישאר קרובים בדרכים אחרות. מרכז רפואי אוניברסיטאי בארה״ב (URMC) מציין שאפשר לחזור ליחסי מין לאחר שהדימום הנרתיקי פסק והתפרים החלימו, ושההחלמה המלאה אורכת בדרך כלל כ-4 עד 6 שבועות, אך ההחלטה היא של בני הזוג בייעוץ עם מי שמלווה אתכם.

הגוף והנפש לא תמיד מתקדמים באותו קצב. חשק יכול להיות מאחור גם כשהגוף כבר החלים: לפי URMC, היכולת הפיזית עלולה לחזור לפני העניין הרגשי, ומחסור בשינה ועומס ההורות עלולים להפחית את העניין. פחד מהריון חדש גם הוא גורם מעכב, וזו עוד סיבה לסגור קודם את עניין אמצעי המניעה.

כאב ויובש

לפי ה-NHS, שינויים הורמונליים אחרי לידה עלולים להפוך את הנרתיק ליבש מהרגיל, וחומר סיכוך שנמכר בבתי מרקחת יכול להקל. URMC מוסיף שבפעמים הראשונות ייתכן כאב, ושתנוחות שבהן אתם שולטים בעומק ובקצב עשויות לעזור. אם החדירה כואבת, אמרו את זה: להעמיד פנים שהכול בסדר הופך את המגע למטלה. אפשר גם להעניק הנאה בלי חדירה.

אם הכאב נמשך או מפריע, כדאי לדבר עם הרופא/ה או המיילדת. על הסיבות לכאב ביחסים ועל מה לבדוק, ראו כאב בזמן יחסי מין.

הנקה

URMC מציין שחלב עלול לדלוף בזמן מגע, וזה תקין. בנוגע להריון: ה-NHS מבהיר שאפשר להיכנס להריון כבר שלושה שבועות אחרי הלידה, גם בהנקה וגם אם המחזור עוד לא חזר.

אמצעי מניעה אחרי לידה: מה אומרים המקורות

לפי ה-NHS, חלק מהשיטות אפשריות מיד אחרי לידה גם בהנקה: שתל, זריקה, גלולה של פרוגסטוגן בלבד וקונדום. התקן תוך רחמי אפשר להתקין תוך 48 שעות מהלידה, ואם לא הותקן אז, ממתינים עד שיעברו 4 שבועות מהלידה. שיטות משולבות (גלולה, טבעת, מדבקה) נשקלות בדרך כלל מכ-3 שבועות כשלא מניקים ורק אחרי בדיקה שאין גורמי סיכון לקרישיות, ובהנקה בדרך כלל ממתינים לפחות 6 שבועות.

הנקה מלאה, ללא תוספות, ובמצב שהתינוק/ת מתחת לגיל 6 חודשים והמחזור לא חזר, נחשבת שיטה (LAM). ה-NHS מדגיש שצריך לעבור לשיטה אחרת אם התינוק/ת מעל 6 חודשים, אם נתתם משהו מלבד חלב אם, אם חזר דימום, ואפילו כתם, או אם מפחיתים הנקות. מה כלול בסל של קופות החולים בישראל? ראו אמצעי מניעה בקופות החולים.

איך מדברים על זה בלי ללחוץ

ההפרש בין שני בני זוג בחשק אחרי לידה הוא מצב נפוץ ולא פגם בזוגיות. אפשר לדבר על זה כך (דוגמה בדיונית):

כשהעומס גדול והשיחות קשות, איך מחזירים אינטימיות אחרי תקופה קשה מציע צעדים קטנים. ועל חיי זוגיות עם ילדים בטווח הארוך, ראו מין בזוגיות ארוכת טווח.