הפצת תמונות אינטימיות בלי הסכמה: מה אומר החוק בישראל ומה עושים

שלחתם תמונה לבן או לבת זוג כשהיה אמון, והיא הגיעה לקבוצה. או שמישהו צילם בלי שידעתם. בשני המקרים, ההחלטה להפיץ אינה שלכם, והחוק בישראל רואה בכך עבירה. מדובר בהסבר כללי, נכון למועד הכתיבה (אוקטובר 2026), ואינו ייעוץ משפטי.

מה אומר החוק

לפי כל-זכות, פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות אותו ולא ניתנה הסכמתו, מהווה הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית (בהפניה לסעיף 3(5א)). פרסום כזה עלול להוות עבירה גם לפי חוק הגנת הפרטיות (הפניה לסעיף 5), והעונש על העבירות יכול להגיע עד 5 שנות מאסר. החוק קשור להטרדה מינית ופגיעה מינית באופן רחב יותר, אבל כאן הדגש על ההפצה.

האיסור אינו חל רק על מי שצילם. הוא חל גם על מי שקיבל את החומר לידיו מצד שלישי, ושיתף אותו, כולל ברשתות חברתיות. כך שהעברה ״רק לחבר אחד״ אינה פטורה.

מה נחשב ״מתמקד במיניות״

כל-זכות מציינת שהחוק אינו מפרט את המונח, ושיש מקרים ברורים, למשל סרטון של יחסי מין שפורסם אחרי פרידה, תמונות עירום ששותפו עם חברים בלי הסכמה, או תמונות עירום של עמית/ה לעבודה שנשלחו הלאה. במקרים פחות מובהקים נבחנים שני היבטים: מידת החשיפה המינית (האם יש עירום או תכנים מיניים), ונסיבות הפרסום, כמו קהל היעד וההקשר, והאם יש בהן כדי לבזות או להשפיל.

מה עושים, בסדר פעולות

1. בדקו אם אתם בטוחים. אם יש חשש לביטחונכם הפיזי, פנו למשטרה או לשירותי החירום.
2. תעדו איפה התוכן נמצא: כתובות, שמות פרופילים, תאריכים. גם גוגל ממליצה לרשום היכן מצאתם את התמונות, כי התיעוד עוזר בפניות להסרה.
3. בקשו הסרה מהמקום שבו התוכן פורסם (פירוט בהמשך).
4. הגישו תלונה במשטרה, אם אתם רוצים בכך. לפי כל-זכות קיימת תקופת התיישנות לעבירות פליליות, ולכן אל תדחו בלי סיבה.
5. שקלו תביעה אזרחית נגד מי שהפיץ. לפי כל-זכות, אפשר לתבוע פיצויים בבית המשפט.
6. פנו לתמיכה רגשית. אפשר לדבר עם מרכז סיוע על מה שקרה (מרכזי הסיוע מטפלים גם בפגיעות מיניות, ושם אפשר להתייעץ).

איך מבקשים הסרה

כל-זכות מפרטת סולם פעולה, שתלוי באיזה אתר מדובר:

• אתר שאפשר לאתר את בעליו או מפעיליו: פנו אליהם ישירות בבקשה להסיר.
• אתר שבעליו אינם ידועים: פנו לחברה שמספקת את השרתים או את הפלטפורמה שעליה האתר פועל.
• רשתות חברתיות כמו יוטיוב ופייסבוק: פנו לחברה עצמה בבקשת הסרה. כל-זכות מפנה לפרטי הדיווח באתר השירותים והמידע הממשלתי.
• כשאי אפשר לאתר איש: אפשר לפנות לגוגל דרך עמוד צור קשר.

גוגל מציעה טופס ייעודי להסרת תמונות אינטימיות מתוצאות החיפוש. התנאים, לפי עמוד העזרה שלה: בתמונות רואים אתכם בעירום, במעשה מיני או במצב אינטימי; לא הסכמתם לצילום או לפרסום, או שהתמונות פורסמו בלי אישור; ואתם לא מקבלים תשלום מהשימוש המסחרי בתוכן. כדאי לדעת: הסרה מתוצאות החיפוש אינה מסירה את התמונה מהאתר עצמו, ולכן צריך לפנות גם לבעלי האתר. עמוד העזרה של גוגל מציין גם את הארגון הבינלאומי StopNCII.org כמקור עזרה למניעת הפצה של תוכן אינטימי ללא הסכמה.

אם הדבר נוגע לקטין או לקטינה

לפי משרד הבריאות, מוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מטפל בהטרדה מינית, סחיטה מינית והפצת תכנים פוגעניים נגד קטינים. הוא מופעל על ידי המשטרה ומשרדי הממשלה, השירות ללא עלות ו-24/7, ואפשר לפנות מכל טלפון. אם מופיעים בתמונות או בסרטונים קטינים, כל-זכות ממליצה לפנות למוקד 105. אל תעבירו חומרים כאלה הלאה, גם ״כדי להראות״: בפסיקה שמובאת בכל-זכות נשלח נאשם לשנת מאסר בפועל בגין הפצת סרטון בעל אופי מיני של קטינה.

אם התלמידים הם אלה שהפיצו, אפשר לפנות גם לבית הספר. לפי כל-זכות, כשיש עירום או יחסי מין, חובה על המוסד לפעול להפסקת הפגיעה ולהסרת התוכן ולהגיש תלונה למשטרה או לרשויות הרווחה, והוא רשאי להשעות את התלמיד הפוגע (עד 4 ימים בחינוך היסודי ועד 8 ימים בעל-יסודי). גם כשאין עירום המוסד חייב לפעול להפסקת הפגיעה ולהסרת התוכן. המוסד אינו רשאי לערוך חיפוש במכשיר הפרטי של התלמיד.

הגנות לנאשם, ומה זה אומר לנפגעים

כל-זכות מציינת שמי שהואשם או נתבע יכול להתגונן בטענות כגון פרסום בתום לב, למען מטרה כשרה או עניין ציבורי, ולגבי פגיעה בפרטיות, נסיבות המוגנות לפי החוק לאיסור לשון הרע. במקרים אלה על המפרסם עצמו להוכיח ולשכנע את בית המשפט. עבור מי שנפגע, המשמעות המעשית היא שכדאי לשמור ראיות על ההקשר: מי שלח, למי ומתי.

יכול להיות שהסיפור התחיל בהכרות באפליקציות היכרויות, ואולי מדובר בבן/בת זוג לשעבר. בכל מקרה, האחריות על ההפצה היא של המפיץ, לא של מי שצולם. מי שעדיין מתלבט איך לדבר עם אדם קרוב שנפגע, ימצא ניסוחים במדריך להקשבה.